א נושאין על האנוסה ועל המפותה האונס והמפתה על הנשואה חייב נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו נושאין על האנוסה כו' כיני מתניתא נושאין אחר האנוסה ואחר המפותה אנס אשה מותר באמה פיתה אשה מותר בבתה האונס והמפתה על הנשואה חייב אמר רבי יוחנן דרך נישואין שנו נשא אשה ואחר כך אנס את אמה חייב נשא אשה ואחר כך פיתה את בתה חייב תמן תנינן שחטה ואת בת בתה ואחר כך שחט את בתה סופג את הארבעים סומכוס אמר משום רבי מאיר סופג שמוני' אמר ר' לעזר ור' יוחנן בן נורי שניהן אמרו דבר אחד דהא תנינן תמן רבי יוחנן בן נורי אומ' הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו אמרו לו שלשתן שם אחד הן ר' יודה בר פזי בשם ר' יוחנן מודה סומכוס בראשונ' אשכח תני עוד היא מחלוקת מ"ט דר' יוחנן בן נורי מה אשה ובתה ובת בתה בשני לאוין אף אשה ובת בנה ובת בתה בשני לאוין מה טעמון דרבנין מה בת בנה ובת בתה בלאו אחד אף אשה ובת בתה ובת בנה בלאו אחד כתי' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זימה היא בכולהון כתי' שכיבה וכאן כתי' לקיחה ללמדך לעולם אינו מתחייב על השנייה עד שתהא הראשונ' זקוק' לו או אינו אלא דרך נישואין כבר אמרנו שאין קידושין בעריות והכתי' לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו בא להודיעך שהיה מות' בה עד שלא נישאת לאביו והכתי' ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא בא להודיע' שהיה מות' בה עד שלא נישאת לאחיו ותני כן על ידי ייבום והכתיב ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בא להודיעך שהיה מותר בה עד שלא נשא את אחותה ותני כן לאחר מיתת אחותה והכתיב ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערות' והיא תראה את ערותו חסד הוא אמר רבי אבין שלא תאמר קין נשא את אחותו הבל נשא את אחותו חסד הוא חסד עשיתי עם הראשונים שייבנה העולם מהן אמרתי עולם חסד יבנה והכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח בא להודיעך שאם קידשה שתופסין בה קידושין רבי חונה שמע כולהון מן הדין קרייא ערות אשה ובתה לא תגלה וגו' זמה זמה לגזירה שוה מה למטן שלשה דורות אף למעלן שלשה דורות מה למטה בלא תעשה אף למעלן בלא תעש' מה למעלה דרך נישואין אף למטה דרך נישואין מה למעלן בשריפה אף למטן בשריפה מה למטן עשה בת זכר כבת נקיבה אף למעלן נעשה אום זכר אום נקיבה וכדרבי מאיר דר' מאיר אומר גזירה שוה במקום שבת דור שלישי שלמטן מניין שהוא בלא תעשה וכרבנן דאינון אמרי' גזירה שוה נאמ' בם דור שלישי שהיא שלמעלן מניין שהיא בשריפ' בין כר' מאי' בין כרבנן דור שלישי שלמעלן שהיא בלא תעשה מכיון דכתיב זמה זמה לגזירה שוה כמי שכולהן כן דכולהן כן עד כדון בת בתו מן הנישואין בת בתו מן האונסין ערות בת בנך או בת בתך מה נן קיימין אם מן הנישואין כבר הוא אמור אלא אם אינו עניין לנישואין תניהו עניין לאונסין עד כדון לאזהרה לעונש מניין אמר רבי שמואל בר רב יצחק הנה מהנה זמה מזמה עד כדון כר' עקיב' כר' ישמע' תני ר' ישמ' הנה מאתהן עד כדון בת בתו בתו מניין רב אמר אם על בת בתו הוא מוזהר לא כל שכן על בתו אם על בת בתו הוא ענוש לא כל שכן על בתו בעון קומי ר' אבהו בת בתו מן הנישואין בת בתו מן האונסין אמר לון כל שם בת בת אחת בעון קומי רבי אבהו הבא על אשה וילדה בת ואח"כ בא בעלה חייב עליה משום אשה ובתה ובת בתה ובת בנה אמר לון שארה הנה זמה היא כולהן משום זימה רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי למה לית אינון אמרין בתך לא תגלה בת בתך לא תגלה אמר ליה אילו הוה כתיב ערות אשה ובת בתה לא תגלה הוינן אמרין בתך לא תגלה בת בתך לא תגלה ר' אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה שני לאוין וכרת אחד לאוין חולקין כריתות מה טעמא על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתה לא תעשו כמוהו וכתי' איש אשר ירקח כמוהו הרי כאן שני לאוין וכרת אחד לאוין חולקין כריתו' וכרבי ישמעאל דר' ישמעאל אמר למידין מקל וחומר ואין עונשין מקל וחומ' מנן ליה ואתייא כההיא דתני חזקיה ובת כהן כי תחל לזנות מה תלמוד לומ' איש להביא את הבא על בת בתו מן האונסין שתהא בשריפה אמר רבי יוסי בי רבי בון אפילו לאזהרה את שמע מינה אל תחלל את בתך ומה טעמא דרבי יודה לא יקח איש את אשת אביו זו אשת אביו ולא יגלה כנף אביו זו אנוסתו מה מקיימין רבנן כנף אביו תמן אמרין ולא ידעין מן מה שמועה זו כנף הסמוכה לאביו בלא כך אינו חייב עליה משום אשת אב אמר רבי הילא להתרייא שאם התרו בה משום אשת אב לוקה משום כנף אב לוקה מודה רבי יהודה במכות מודה רבי יהודה בקרבן מודה רבי יהודה בשאר כל הספיקות שהוא פטור מודה רבי יהודה שאם קידשה שתפסו בה קידושין רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי מהו שיהא הוולד ממזר כרבי יודה אמר ליה לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה הפסיק העניין הפסיק העניין לעניין אשת אב אמר ליה אשת אב בכלל כל העריות הייתה ויצאת מכללה ללמד על כל העריות לממזר ותצא אשת אב ותלמד על כל העריות ממזר ותצא אנוסה ותלמד על כל האונסין לאיסור אמ' ליה אשת אב בכלל כל העריות הייתה ויצאת מכללה ללמד על כל העריות לממזר אית לך למימר הכא אנוסה בכלל כל האונסין הייתה ויצאת מכללה ללמד על כל האנוסין לאיסור ותצא אשת אב ותלמד על כל אנוסתה אמר ליה אם אשת אב היא אינה אנוסה ואם אנוסה היא אינה אשת אב
ב גיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין אפי' הורתו של ראשון שלא בקדוש' ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה מתניתין גיורת שנתגיירה כו' והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבה אומר אביו ואמו קלל את שהוא חייב על אמו חייב על אביו ואת שאינו חייב על אמו אינו חייב על אביו מודה רבי עקיבה בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו ר' יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן מה פליגין בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אבל בגר שהיתה הורתו ולידתו בקדושה אף רבי יוסי הגלילי מודה ר' יסא אזל לחמץ אתון ושאלון לי' אילין דבר עשתין גירין מהו שייבמו אמר לון כן אמר רבי יוחנן אסור הוון בעיין מימר באשה שיש לה בנים אבל באשה שאין לה בנים מה נפשך אשת אחיו ייבם ואם אינה אשת אחיו יהא כנושא אשה מן השוק אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יצחק בר נחמן אפילו כן אסור שלא יהו אומרין מצות ייבום ראינו בגירים במה דברי' אמורין בזמן שהכירה משנתגייר אבל אם לא הכירה משנתגייר כל עמא מודיי שהוא כנושא אשה מן השוק גר שנתגייר והיה נשוי אשה ובתה או אשה ואחותה כונס אחת ומוציא אחת במה דברים אמורים שלא הכיר אחת מהן משנתגייר אבל הכיר אחת מהן משנתגייר אותה שהכיר אשתו ואם הכיר את שתיהן כיון שהכיר הכיר גר אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי רבי מאיר ר' יודה או' אחותו מאם יוציא מאב יקיים אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים דברי ר' מאיר ר' יוסה או' אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים שאר כל העריות כנס אין מוציאין מידו לא אמר לא כנס הא בתחילה אסור גוי אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי רבי מאיר רבי יודה אומר אחותו מאם יוציא אחותו מאב יקיים אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים דברי רבי מאיר רבי יודה אומר אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים אמר רבי חנין פשט הוא לן על דברי רבי מאיר על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו רבי ביבי מעתה אחות אביו אסורה שהיא סמוכה לאביו אחות אמו תהא אסורה מפני שהיא סמוכה לאמו התיב ר' שמעון בריה דר' אייבו והכתיב ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה מעתה אפי' כבני נח לא היו ישר' נוהגין אמ' רבי הילא בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו מתיבין לרבי מאי' והכתיב וגם אמנ אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי אמר להן רבי מאיר משם ראייה לא ותהי לי לאשה מאי כדון אמר רבי יוסה כל ערוה שבית דין של ישר' ממיתין עליה בני נח מוזהרין עליה וכל ערוה שאין בית דין ממיתין עליה אין בני נח מוזהרין עליה התיבון הרי אחותו הרי בית דין של ישר' ממיתין עליה ואין בני נח מוזהרין עליה ר' הילא בשם רבי שמעון בן לקיש ובגלל התועבות האלה יי' אלהיך מוריש אותם מפניך מלמד שאין הקדוש ברוך הוא עונש אלא אם כן הזהיר רבי אידי אמר קומי רבי יוסי בשם רב חסדא עבד מותר באחותו אמר ליה שמעת אפילו מאם אמר ליה אין אמר ליה והתנינן וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה לחליצה ולייבום רבי פינחס אמר קומי רבי יוסי בשם רבי יוסי עבד שבא על אמה חייב חטאת ואמרת אלהם לרבות עבדים או נאמר לחלבין איתאמרת מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה אף שפחה נעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה
ג חמש נשים שנתערבו וולדותיהן הגדילו התערובו' ונשאו נשים ומתו ארבעה חולצין לאחת ואחד מייבם הוא ושלשה חולצי' לאחת ואחד מייבם נמצאו ארבע חליצו' וייבום לכל אחת ואחת מתני' חמש נשים שנתערבו וולדותיהן כו' בכל אתר את אמר אין חליצה אחר חליצה והכא את אמר הכין כאן בודאי כאן בספק בכל אתר את אמר בכל מקום שאין אמר ייבם אין אומ' חלוץ והכא את אמר אכין כאן בודאי כאן בספק
ד האשה שנתערב וולדה בוולד כלתה הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו בני הכלה חולצין ולא מייבמין שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ובני הזקינה או חולצין או מייבמין שהוא אשת אחיו ואשת בן אחיו מתו כשירין התערובות לבני הזקינה חולצין ולא מייבמין שהיא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ובני הכלה אחד חולץ ואחד מייבם מתני' האשה שנתערב וולדה כו' אמר רבי יוחנן כיני מתנית' לנשי בני הכלה לנשי בני הזקינה אמר רבי חגיי זאת אומרת שמותר אדם לישא את אשת בן אחיו
ה כהנת שנתערב וולדה בוולד שפחתה הרי אילו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד לגורן ואין מטמאין למתי' ואין נושאין נשים בין כשירות בין פסולות מתני' כהנת שנתערב וולדה כו' הרי אילו אוכלין בתרומה שכן עבדי כהנים אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגורן הדא היא דתני ר' חייה נשים ועבדים אינן חולקין על הגורן אבל נותנין להן מתנו' כהונ' ולוייה מתוך הבית ואין נושאין נשי' לא כשירו' ולא פסולות לא כשירו' מפני הפסול ולא פסולו' מפני הכשר מהו שיביאו מנחה אחת ותהא קריבה בכליל תני מביאין מנח' אחת ומתנין עליה ותהא קריבה בכליל מהו שיביאו שתי מנחות אחת קריב' בכליל ואחת נקמצת ונאכלת תני מביאין שתי מנחו' אחת קריב' בכליל ואחת נקמצת ונאכלת מהו שיעידו עדו' אחת ותעלה להם עדות אחת או ייבא כההיא דמר ר' זעיר' רב יצחק בשם רב אסי אחת מאחר שאילו ימצאו העדים זוממין אין נהרגין ואין ההורג נהרג אף הכא כן
ו הגדילו התערובות ושיחררו זה את זה נושאין נשים ראויין לכהונה ואינן מיטמאין למתים ואם ניטמאו אין סופגין את הארבעים ואינן אוכלין בתרומה ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש ואינן חולקין על הגורן ומוכרין את התרומה והדמים שלהן ואינן חולקין בקדשי המקדש ואין נותנין להן קדשים ואין מוציאין את שלהן מידיהן ופטורין מן הזרוע והלחיי' והקיבה ובכורין יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליהן חומרי ישראל וחומרי כהנים מתני' הגדילו התערובות כו' לשעבר הא לכתחילה לא כיני מתניתא מותר לשחרר בתחילה אף רבי יוסי הגלילי אמר אסור לשחרר מודה הוא הכא שהוא מותר מפני תיקון הוולד מהו ראויות לא פסולות מניין לכהן שהוא מקריב קרבנותיו בכל משמר שירצה תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו ושרת היה זקן או חולה נותנו לכל משמר שירצה ועורן ובשרן שלו היה טמא ובעל מום נותנין לאנשי המשמר ועורן ובשרן עליהן אילין בני התערובות מה את עבד להון בזקן ובחולה או בטמא ובעל מום מסתברא מיעבדינון בטמא ובעל מום ומתניתא עבדא לון כזקן וכחולה דתנינן אין מוציאין את שלו מידו
ז מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונישאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון היו לה בנים מן הראשון בנים מן השני חולצין ולא מייבמין וכן הוא להן חולץ ולא מייבם היו לו אחין מן הראשון ואחין מן השני שלא מאותה האם הוא חולץ ומייבם והן חולצין ומייבמין ח' היה אחד ישראל ואחד כהן נושא אשה הראויה לכהן ואינו מיטמא למתים ואם ניטמא אינו סופג את הארבעים ואינו אוכל בתרומה ואם אכל אינו משלם קרן וחומש ואינו חולק על הגורן ומוכר את התרומה והדמין שלו ואינו חולק בקדשי המקדש ואין נותנין לו קדשים ואין מוציאין את שלו מידו ופטור מן הזרוע והלחיי' והקיבה ובכורו יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי ישראל וחומרי כהנים ט' היו שניהן כהנים הוא אונן עליהן והן אוננין עליו הוא אינו מיטמא להן והן אינן מיטמאין לו הוא לא יורש אותן אבל הן יורשין אותו ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה ועולה במשמרו של זה ושל זה ואינו חולק ואם היו שניהן במשמ' אחד נוטל חלק אחד מתני' מי שלא שהת אחר בעלה כו' מתני' היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם כו' מה נן קיימין אם לאחר מיתה לית יכיל דתנינן הוא אונן עליהן והן אוננין עליו ניחא לשני אינו מטמא שאני אומ' בנו של ראשון הוא לראשון למה אינו מטמא אלא בשגירש מה נפשך בנו הוא יטמא לו אם אינו בנו חלל הוא ומה בכך שיטמא אלא בשאנס לא כן אמר רבא בשם אבא בר ירמיה אנוסה אינה צריכה להמתין שלשה חדשים וסברנן מימר כרבנן והכא כרבי יוסי אנן קיימין תני רבי חייה אוננין ומטמאין על הספק אמר רבי יוסי מתני' אמרה כן הוא אונן עליהן והן אוננין עליו רבי אשייאן בר יקום הוה ליה עובדא שאל לרבי יסא אמר ליה לית צריך אמר ליה והתנינן אמר רבי חייה אוננין ומיטמאין על הספק סימנין היו ניכרין לא כן אמרין חברייא בשם רבי יוחנן סימנין בן שמונה אין עושין מעשה סימן היה לו שבעל ופירש בן שמונה הרי הוא כאבן ואין מטלטלין אותו בשבת אבל אמו שוחה עליו ומיניקתו רבי יוסי בעי אילין תינוקות ספיקות מהו לחלל עליהן את השבת אמר רבי יוסי בי רבי בון ויאות מה נפשך בן תשעה הוא ימול בן שמונה נעשה מחתך בשר שלא לצורך רבנן דקיסרין אמרי רבי יעקב בר דסיי שאל מי אמר שמותר לחתוך בשר שלא לצורך תני רבן שמעון בן גמליאל אמר כל המתקיים באדם שלשים יום אינו נפל ופדוייו מבן חדש תפדה ובהמה שמונה ימים אין זה נפל ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליי' תמן אמרי בשם שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אמר רבי בא מה פליגין בשלא נולד לחדשיו אבל אם נולד לחדשיו אף רבן שמעון בן גמליאל מודה הכה את זה וחזר והכה את זה קילל את זה וחזר וקילל את זה פטור רבי חנניא בעי לית הדא פליגי על רבי יוחנן דאיתפלגון בשני ימים טובים של גליות רבי יוחנן אמר מקבלין התרייה על הספק רבי שמעון בן לקיש אמר אין מקבלין התרייה על הספק אמר רבי חנינא אמר רבי לית היא פליגא תמן איפשר לך לעמוד עליו ברם הכא אי איפשר לך לעמוד עליו הכה שניהן כאחת קילל שניהן כאחת חייב ר' יודה פוטר רבי יוחנן בעי מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנן תמן אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים רבי יודה אמר אינו סופג אלא ארבעים אמר רבי קרוספי אינה מוחלפת תמן עיקר לאוין ספק היה ברם הכא ודאי היה ונסתפק לו רבי יודה בעי מעתה נבילה שביטלה בשחיט' מאחר שודאי היה ונסתפק לו אכל ממנה יהא פטור אמר רבי יוסי מודה רבי יודה בשאר כל הספיקות שהוא פטור ברם הכא קריי דרש רבי יודה אביו וודאי לא הספק אמו וודאי לא הספק ועולה במשמרו של זה ושל זה לא יעלה רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יסא מפני פגם המשפחה תני והן שיהו שניהן בית אב אחד הדרן עלך נושאין על האנוסה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.