א עַל יַמִּים וּנְהָרוֹת, הָרִים וּגְבָעוֹת וּמִדְבָּרִיוֹת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית; וְעַל הַיָּם הַגָּדוֹל, וְהוּא הַיָּם שֶׁעוֹבְרִים בּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְמִצְרַיִם, אוֹמְרִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה הַיָּם הַגָּדוֹל.
ב לֹא עַל כָּל הַנְּהָרוֹת מְבָרֵךְ, אֶלָּא עַל אַרְבַּע נְהָרוֹת דִּכְתִיבֵי בַּקְּרָא, כְּמוֹ חִדֶּקֶל וּפְרָת (בְּרֵאשִׁית ב, יד) וְהוּא שֶׁרָאָה אוֹתָם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נִּשְׁתַּנָּה מַהֲלָכָם עַל יְדֵי אָדָם.
ג וְלֹא עַל כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת מְבָרֵךְ, אֶלָּא דַּוְקָא עַל הָרִים וּגְבָעוֹת הַמְשֻׁנִּים, וְנִכֶּרֶת גְּבוּרַת הַבּוֹרֵא בָּהֶם.
א סָעִיף א (א) עושה מ"ב - פי' כיון שיסדן מאז ושבחו של מקום הוא כשאנו מכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו מששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים ואין שייך לברך עליהם שכחו וגבורתו מלא עולם כמו על רוחות ורעמים דהתם הם נראים ונשמעים למרחוק אבל ימים ונהרות כל אחד במקומו:
ב סָעִיף א (ב) והוא הים שעוברין וכו' - ונקרא ים הגדול מפני חשיבותו של א"י אבל הרבה אחרונים פליגי על המחבר וס"ל דדוקא על ים אוקינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם עליו קבעו ברכה בפני עצמו מפני גדלו אבל על ים שעוברין בו לא"י לא נקרא לענין זה ים הגדול ומברכין עליו כמו על שאר ימים. ודע דכל הברכות האלו אינן אלא כשרואה אותן משלשים יום לשלשים יום [אחרונים]:
ג סָעִיף א (ג) עושה הים הגדול - כן הוא לשון הטור אבל כמה פוסקים העתיקו נוסח ברכה זו בלשון עבר שעשה את הים הגדול:
ד סָעִיף ב (ד) כמו חדקל ופרת - לאו דוקא אלו אלא ה"ה כל הנהרות שהן גדולות כמו אלו הד' נהרות ושיהיו ידועים שהם מימי בראשית כמו אלו ולא נתהוו אח"כ מברך:
ה סָעִיף ב (ה) במקום שלא נשתנה וכו' - פי' דבמקום שחפרו ושינו מהלכו של הנהר לדרך אחרת אין מברכין מאותו המקום והלאה דשם לאו מעשה בראשית הוא ועיין בא"ר שמצדד לומר דאם ספק לו אם נשתנו ג"כ לא יברך:
ו סָעִיף ב (ו) ע"י אדם - וה"ה לענין ימים אם המשיכו בני אדם מאחד לחבירו ועשוהו לאחד אין מברכין על אותו מקום אלא דבימים מן הסתם אין אנו צריכין לחוש לזה:
א סָעִיף א הים הגדול. ובל"ח הוכיח שאין מברכין ע"ז רק על הים אוקינוס המקיף העולם ומ"ש הרב"י בשם תשובת הרא"ש ע"ש היינו שהשואל שאל אם יברך על הים שעוברים לארץ ישראל אבל תשו' הרא"ש הית' שלא יברך אלא על אוקינוס והיינו אותו שמקיף העולם והביא ראיה לזה דלא כע"ת שלא ע"ש וכ"כ הרע"ב בפי' המשניות וכ"כ בתשו' מהר"ש יונה ובכ"ה האריך להליץ בעד הרב"י ולא עלתה בידו ע"ש ובס"הת סי' רמ"ב כתב שהו' הסובב ארץ אנגלטרי"א כדאיתא בתחלת ספר יוסיפון:
ב סָעִיף א בא"י אמ"ה שעשה את הים הגדול. (כ"ה בגמ' וברמב"ם):
ג סָעִיף ב כמו חדקל ופרת. במרדכי כתוב כמו גיחון ופישון חדקל ופרת וצ"ע מאי כמו דקאמר דהא ליכא אלא הני ועוד למה לא יברכו על שאר נהרות גדולות שנבראו מו' ימי בראשית וגם כל הפוסקים כתבו סתמא נהרות ומנ"ל לחלק לכן נ"ל פשוט שכוונתם כמ"ש הב"י בשם הרד"א וז"ל דדוקא נהרות המשונות כגון פרת וחדקל מברך ברכה זו עכ"ל כלומר על כל נהרות שהן גדולות כאלו מברך וכ"ד כל הפוסקים שכתבו סתם נהרות משמע כולם:
ד סָעִיף ב שלא נשתנה. פי' דבמקום שחפרו ושינו מהלכם אין מברכין:
א סָעִיף א סק"ב. בא"י שעשה כו'. דלא כמ"ש בש"ע הנוסח' עוש' אף דכל הברכות בל בינוני:
ב סָעִיף ב (ס"ק ג) כמו כו' לכן נ"ל פשוט כו' על כל הנהרות שהן גדולות כאלו כו' ואע"ג דהתוס' ומרדכי לא כתבו אלא על ד' נהרות דכתיבי מכל מקום ר"ל שהן דומים לד' נהרות הכתובים ואפי' אינן מאותן ד' נהרות:
ג סָעִיף ב (ס"ק ד) שלא כו' אין מברכים ואם מסופק אם נשתנו לא יברך כ"כ בספר א"ר:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.