א הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר קונם תבשיל שאיני טועם אסור במעשה קדירה רך ומותר בעבה ומותר בביצה טרמיטן ובדלעת הרמוצה הנודר מן המבושל כו' מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל דתנינן היה מבשל את השלמי' או שולק וקרייא שהצלוי קרוי מבושל ויבשלו את הפסח וגו' אין תימר שלא כהלכה רבי יונה בוצרייא אמר כמשפט מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל וקרייא אמר שהצלי קרוי מבושל והתנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק א"ר יוחנן הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם אמר רבי יאשיה חלבו בנדרים אחר לשון תורה מה נפיק מן ביניהון קונם יין שאיני טועם בחג על דעתיה דר' יוחנן אסור ביום טוב האחרון על דעתיה דרבי יאשיה מותר אף רבי יאשיה מודה שאסור לא אמר ר' יאשיה אלא לחומרין רבי חייה בר בא אמר רבי יוחנן אכיל חליטא ואמר לא טעמית מזון בהדא יומא והא תנינן הנודר מן המזון מותר במים ובמלח פתר לה רבי יאשיה דאמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה ומניין שכל הדברים קרויין מזון רבי אחא בר עולא אמר ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון מה תלמוד לומר ומזון אלא מיכן שכל הדברים קרויין מזון הנודר מן המבושל מהו שיהא מותר מן המעושן מהו שיהא מותר במטוגן מהו שיהא מותר בתבשיל שנתבשל בה מי טבריה רבנין דקיסרין שאלון מעושן מהו שיהא בו משום בישולי גוים מהו שיהא בו משום תבשילי שבת מהו שיהא בו משום בשר בחלב מהו שיטבל למעשרות הנודר מן המעושן מהו שיהא מותר בתבשיל רבי בא רב יהודה בשם דבית רב אחי חביצא אין בו משום בישולי גוים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין ר' יוסי בי רבי בון בשם רב חונה כל אוכל שהוא נאכל חי כמות שהוא אין בו משו' בישולי גוים ויוצאין בו משו' עירובי תבשילין הנודר מן המבושל מהו שיהא מות' בעבה נישמעינה מן הדא אסור במעשה קדירה רך ומותר בעבה מה אם תבשיל שהוא נאסר בצלוי ובשלוק מותר בעבה מבושל שהוא מותר בצלוי ובשלוק אינו דין שיהא מותר בעבה ויש קל וחומר בנדרים אלא כיני תבשיל שאסור בצלוי ובשלוק אסור בעבה מבושל מבושל שאסור בצלוי ובשלוק מותר בעבה תני אסור בהטריו' רכות שכן דרך הרופא לוכל פתו בהן אמ' רב חסדא אסור בביצה מגולגלת שכן דרך החולה לוכל פתו בה ומותר בביצה טרומיטא רופיטון ובדלעת הרמוצה אמר רבי חנינה כמין דלעת מרה והן ממתקין אותה ברימצא
ב הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא ממעשה רתחתה אמ' קונם יורד לקדירה שאיני טועם אסור מכל המתבשלים בקדירה ג' מן הכבש אינו אסור אלא מן הכבש של ירק כבוש שאיני טועם אסור בכל הכבושים ד' מן השלק אינו אסור מן השלק של בשר דברי רבי יהודה שלוק שאיני טועם אסור בכל השלוקים ה' מן הצלי אינו אסור אלא מן הצלי של בשר דברי רבי יהודה צלי שאיני טועם אסור בכל הצלויים הלכה ב' הנודר ממעשה קדירה כו' אי זו היא מעשה רותחנה כגון חילקא טרגיס וטיסני סולת ואורז זריד וערסן מן היורד לקדירה אסור ביורד ללפס מן היורד ללפס מותר ביורד לקדירה שכל היורד לקדירה יורד ללפס ויש שיורד ללפס ואינו יורד לקדירה מאי אית לך כגון החל מן נוניה הנודר מן האפוי בתנור אינו אסור אלא בפת בלבד מן הנעשין בתנו' אסור בכל הנעשין בתנור
ג מן המליח אינו אסור אלא מן המליח של דג מליח שאיני טועם אסור בכל המלוחים ז' דג דגים שאיני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטני' בין מלוחין בין תפילין בין חיים בין מבושלין ומות' בטרית טרופה ובציר הנודר מן הצחנה אסור בטרית טרופה ומותר בציר ובמורייס הנודר מטרית טרופה מותר בציר ובמורייס מן המליח אינו אסור אלא במליח של דג כו' הוון בעי מימר מלוח לעולם הא לשעה לא אמר רבי יודן מן מה דתנינן הרי עלי כבשר מלוח וכיין נסך הדא אמרה מלוח לשעה מלוח הוא אי זהו מלוח לשעה כהדא דתני כיצד הוא עושה נותן האיברים על גבי המלח והופכן אמר רבי אבא מרי שנייא היא שאם משהה הוא אותן הן נמלחין מן מה דאמר רבי חייה בר זבדא הנוטל זתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח ואוכל הדא אמרה מלוח לשעה מלוח הוא תני רבי שמעון בן אלעזר אומר אמר קונם דג שאיני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגים שאיני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים דגה שאיני טועם אינו אסור אלא בכלביד אי זהו קטן ואי זהו גדול ייבא כיי דמר רבי זעירא כל נון דנא אכיל פחות מן ליטרא כילביד אנא טעים והכא כן ומותר בטרית טרופה הא בשאינה טרופה אסור רבי ירמיה אמר זעירה בעי לית הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה זבין לי נון והוא זבין ליה כלביד רבי אבין שמע ליה מן דבתרה הנודר מטרית טרופה מותר בציר ובמורייס הא בשאינה טרופה אסור רבי אמר רבי זעירה בעי ולית הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם לית אורחא דבר נשא מימר לחבריה זבון ליטרי והוא זבין ליה צחנא תמן קריין ליטריתא צחנה
ד הנודר מן החלב מותר בקים ורבי יוסי אוסר ומן הקים מותר בחלב אבא שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפילה הנודר מן החלב מותר בקם כו' מהו בקם חלבא מקטרא מה טעמא דרבי יוסי שם אביו קרוי עליה על דעתיה דר' יוסי הנודר מן היין מותר ביין מבושל חמרא מבשלא זה הכלל שהיה ר"ש או' משם ר' יהושע כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעש' שני והקדש והחדש לא נתנו להן חכמים שיעור אלא מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם וכל שאין לו מתירין כגון תרומה וחלה וערלה וכלאי הכרם נתנו להן חכמים שיעור מין במינו כל שהו' שלא במינו בנותן טעם אילין נדרין מה את עביד להון כדבר שיש לו מתירין או כדבר שאין לו מתירין מסתברא מיעבדינון כדבר שיש לו מתירין דתנינן תמן שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו אמרו אינו עוקרו אלא מיכן ולהבא ודא מתניתא עבד לון כדבר שאין לו מתירין דתנינן תמן גידולי תרומה וגידולי גידולין חולין אבל טבל ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומות חוצה לארץ והמדומע והביכורין גידוליהן חולין וגידולי גידולין הקדש ומעש' שני חולין יפדה אותן בזמן זרעם ותני עלה במה דברים אמורים בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין וחומר הוא בגידולין דאמר רבי זעירא בשם רבי יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור ודא מתניתא עבד לון כדבר שיש לו מתירין דתנינן תמן שהנודר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור תיפתר מין בשאינו מינו בדבר שיש לו מתירין
ה הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקופה ורבי יהודה אוסר אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלי רבי טרפון ביצים שנתבשלו בתוכו אמרו לו וכן הדבר אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי אבל הנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור י' הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור הלכה ט' הנודר מן הבשר כו' אמר רבי הילא מכיון שאמר זה אסרו עליו הוא והנייתו
ו יא' הנודר מן הענבים מותר ביין ומן הזיתים מותר בשמן אמר קונם זתים וענבים אילו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן הלכה יא' הנודר מן הענבים כו' תני רבי שמעון בן אלעזר אומ' קונם כל דבר שדרכו לאוכלו דרך היוצא ליאכל נדר בו מותר ביוצא ממנו נדר ביוצא ממנו מותר בו מה אית לך כגון זתים וענבים וכל דבר שדרכן ליאכל ואין דרך היוצא ממנו ליאכל נדר בו מותר ביוצא ממנו מה אית לך כגון אילין תותייא וכל דבר שאין דרכו ליאכל ודרך היוצא ממנו ליאכל נדר בו לא נתכוון אלא ביוצא ממנו מה אית לך אמר רבי יוסי בי ר' בון זירעוני גינה שאינן נאכלין
ז יב' הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים מן הסיתווניות מותר בחומץ סיתווניות רבי יהודה בן בתירה אומר כל ששם תולדתו קרויה עליו ונדר הימינו אסור אף ביוצא ממנו וחכמים מתירין הלכה יב' הנודר מן התמרים כו' מאי טעמא דרבי יוסי שם אביו קרוי עליו מאי טעמא דרבי יהודה בן בתירה שם בנו קרוי עליו מסתברא רבי יודה בן בתירה יודי לרבי יוסי רבי יוסי לא יודי לר' יודה בן בתירה רבי יודה בן בתירה יודה לרבי יוסי שם בנו לא כל שכן שם אביו ר' יוסי לא יודה לרבי יהודה בן בתירה לא אמר אלא שם אביו הא שם בנו לא
ח יג' הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשמין ומן הדבש מותר בדבש תמרים מן החומץ מותר בחומץ סיתווניות מן הכרישין מותר בקפלוטות מן הירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לוויי הלכה יג' הנודר מן היין כו' מתניתא מקום שאין קורין לקפלוטות כרישין אבל במקום שקורין לקפלוטות כרישין לא בדא לכן צריכא אפילו במקום שקורין לקפלוטות כרישין מן הכרישין מותר לקפלוטות מן הירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לוויי ותני עלה הנודר מן הירק בשביעית אסור בירקות שדה תניתה רבי קריספא בשם רב חנינה בן גמליאל דאמר טעמא הדא דאמר אמר עד שלא התיר רבי להביא ירקות מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר ר' להביא מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע אמר רבי יוסי בן חנינה עולשין חשובין הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית הדא דאת אמ' אמ' עד שלא התיר ר' להביא ירקו' מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר רבי להביא ירקות מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע תני אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי בשיעית ואם עיברוה הרי זה מעוברת רבי זעירא בשם רבי אבהו אמר עד שלא התיר רבי ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר רבי ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע היה ר' מאיר אומר הרי הוא אומר ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים וגו' אין לך מבכר בארץ ישראל יותר מבעל שלישה ולא ביכר אלא אותו המין והביא לאיש האלהים אימתי הביאו לאחר העומר שנ' תן לעם ויאכלו הואיל והיתה השנה צריכ' לעבר מפני מה לא עיברה אלישע אלא מלמד שהיו שני רעבון והיו הכל קופצין לגרנות תני אין מעברין את השנה מפני הטומאה רבי יהודה אומר מעברין שכן מצינו בחזקיה שעיבר את השנה מפני הטומאה שנאמר כי מרבית העם וגו' רבי שמעון אמר אף על פי שעברו ניסן אינו מעובר אלא אדר ר' שמעון בן יהודה משם רבי שמעון חזקיהו העשי לציבור לעשות פסח שיני אית תניי תני מעברין את השנה מפני הטומאה אית תניי תני אין מעברין מ"ד מעברין מינה כי אכלו את הפסח בלא ככתוב ומ"ד אין מעברין מה מקיים כי אכלו את הפסח שעיברו את ניסן ואינו מעובר אלא אדר ואתייא כיי דמר רבי סימון בר זבדי גלגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח כתיב בכל לבבו הכין לדרוש האלהים אל אבותיו וגו' רבי סימון בר זבדי ור' שמואל בר נחמן חד אמ' אפי' כמה עשה לטהרת הקודש לא יצא ידי טהרת הקודש וחרנה אמ' אפי' כל מעשה טובי' שעש' לא יצא כדי טהרת הקודש כתיב ויכלו באחד לחדש הראשון וגו' וכתיב וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו והלא ליום אחד יכולין היו לבער כל עבודה זרה שהיה שם אמר רבי אידי מפני צלמי כשדים שחקוקים ששה דברים עשה חזקיה מלך יהודה על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו גירר עצמות אביו והודו לו כיתת נחש הנחשת והודו לו גנז טבלא של רפואות והודו לו ועל שלשה לא הודו לו סתם מימי גיחון העליון ולא הודו לו קיצץ דלתות ההיכל ולא הודו לו עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו אין מעברין את השנה קודם ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק התקינו שיהו מעברין אותה אחר ראש השנה מיד אף על פי כן אינו מעובר אלא אדר רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו והתנינן אם היה החדש מעובר אם היה ואם לא היה כשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בי רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היינו נוהגין כן ביבנה ביום השיני עבר ר' חנניה בן רבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה אמר רבן שמעון בן גמליאל כן היינו נוהגין ביבנה והתני קדשוהו בראשון ובשיני רבי זעורא בשם רב חסדא אותה השנה נתקלקלה מה בין הראשון לשיני רבי בא בשם רבי שנה הראשונה ושנה השנייה והא תני יום הראשון יום השיני קידשוהו קודם זמנו או לאחר עיבורו יום אחד יכול יהיה מעובר תלמוד לומ' אותם אותם אלה הם אין אלה מועדי לפני זמנו כ"ט ימים לאחד עיבורו ל"ב ומניין שמעברין את השנה על הגליות שיצאו ועדיין לא הגיעו למקומן תלמוד לומר וידבר משה את מועדי יי' אל בני ישראל עשה את המועדות שיעשון כל ישראל אמר רבי שמואל בר נחמן והן שהגיעו לנהר פרת אין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת העיד רבי חנניה איש אונו אם אינה יכולה להתעבר ביהודה שמעברין אותה בגליל אין מעברין את השנה בגליל ואם עיברוה מעוברת אין מעברין את השנה בחוצה לארץ ואם עיברוה אינ' מעוברת בשיכולים לעברה בארץ ישראל אבל בשאין יכולין לעברה בארץ ישראל מעברין אותה בחוצה לארץ ירמיה עיבר חוצה לארץ יחזקאל עיבר חוצה לארץ ברוך עיבר חוצה לארץ חנניה בן אחי רבי יהושע עיבר בחוצה לארץ שלח ליה רבי תלת איגרן גבי רבי יצחק ורבי נתן בחדא כתב לקדושת חנניה ובחדא כתב גדיים שהינחתה נעשו תישים ובחדא כתב אם אין את מקבל עליך צא לך למדבר האטד ותהא שוחט ונחוניון זורק קדמיתא ואיקרון תינייתא ואיקרון תליתייא בעי מבסרתון אמרין ליה לית את יכיל דכבר איקרתנון קם רבי יצחק וקרא כתיב באוריתא אלה מועדי חנניה בן אחי רבי יהושע אמרין ליה מועדי יי' אמ' לון גבן קם רבי נתן ואשלם כי מבבל תצא תורה ודבר יי' מנהר פקוד אמרין ליה כי מציון תצא תורה ודבר יי' מירושלם אמ' לון גבן אזל וקבל עליה גבי רבי יהודה בן בתירה לנציבין אמר ליה אחריהם אחריהם אמר ליה לינה ידע מה שבקית תמן מאן מודע לי דאינון חכמין מחשבה דכוותי מכיון דו אמר לא חכמין דכוותי ישמעון ליה מכיון שאינון חכמין מחשבה דכוותי ישמע להון קם ורכב סוסיא הן דמטא מטא הן דלא מטא נוהגין בקילקול כתיב ואל יתר זקני הגולה אמר הקב"ה ביותר הן חביבין עלי זקני הגולה חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ כתיב החרש והמסגר אלף ואת אמר הכן רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבנין ר' ברכיה אמר החרש אלף והמסגר אלף ורבנין אמרי כולהון אלף רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר אילו החבירים ורבנין אמרין אילו הבולווטין רב הושעיה כד הוה מקבל סהדיא בעין טב הוה אמר לון הוון ידעין כמה עדות יוצא מפיכם כמה שכר בתים יוצא מפיכם אמר רבי אבינא אין כך הוא אפילו דיני נפשות בת שלשה שנים ויום אחד בא עליה הרי זה בסקילה נמלכו בית דין לעברו ובא עליה אינו בסקילה א"ר אבון אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלשה שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו בתולין חוזרין ואם לאו אינן חוזרין
ט יד' הנודר מן הכרוב אסור באיספרגוס מן האיספרגוס מותר בכרוב מן הגריסים אסור במקפה ורבי יוסי מתיר מן המקפה מותר בגריסין טו' מן המקפה אסור בשום ורבי יוסי מתיר מן השום מותר במקפה מה טעמא דרבי יוסי שם אביו קרוי עליו על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין מותר בקונדיטון הלכה יד' מן הכרוב אסור באיספרגוס כו' מן הגריסין אסור במקפה והוא שיהא רובן גריסין מן המקפה אסור בשום והוא שיהא רובן שום והכא את מהלך אחר הטעם וכא את מהלך אחר הרוב
י יו' מן העדשים אסור באשישים ורבי יוסי מתיר מן האשישים מותר בעדשים הלכה טו' מן העדשים אסור באשישים כו' רבי יסא אזל לגבי רבי יוסי ואפיק קומוי טלופחין מקליין וטחינן ומגבלן בדבש ומטוגן אמר ליה אילין אינון אשישין שאמרו חכמים
יא יז' חיטה חיטים שאיני טועם אסור בהן בין קמח בין פת גריס גריסין שאיני טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין רבי יהודה אומר קונם גריס וחיטה שאיני טועם מותר לכוס חיים הלכה יו' גריס גריסין שאיני טועם כו' תני ר' יודה אומר קונם גריס שאיני טועם אסור לכוס ומותר במקפה גריסים שאיני טועם אסור במקפה ומותר לכוס חיטה שאיני טועם אסור לכוס ומותר בפת חטים שאיני טועם אסור בפת ומותר לכוס חיטה ואת אמר אכן א"ר יוסי כן אורחיה דבר נשא מי חמי פיתא נקייה ומימר ברוך דברא הדין חיטתא הדרן עלך הנודר מן המבושל
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.