Sign In

Arachin 3a — ערכין ג.

Talmud Bavli · Seder Kodashim · Masechet Arachin — the complete daf with Rashi and Tosafot woven into the sugyot; the Rif and the Rosh linked below.

גודל הטקסט
Commentaries - Mefarshim (click to show or hide) How to use תּוֹסָפוֹת Tosafot

מאי לאתויי נשים וכדר' יהושע בן לוי דאמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס הכל חייבין בזימון לאתויי מאי לאתויי נשים ועבדים דתניא נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן הכל מצטרפין לזימון לאתויי מאי לאתויי קטן היודע למי מברכין דאמר רב נחמן יודע למי מברכין מזמנין עליו הכל מטמאין בזיבה לאתויי מאי לאתויי תינוק בן יומו דתניא איש מה ת"ל (ויקרא טו, ב) איש איש לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה דברי רבי יהודה

מאי לאתויי נשים

It includes women. Rashi explains that the Megillah is an obligation for them too, and a woman may read it, even for men. Tosafot bring the Bahag, who reads a Tosefta to say that women are obligated only to hear it, and conclude that a woman reads for other women but not for men.

וכדר' יהושע בן לוי דאמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס

This follows Rabbi Yehoshua ben Levi, who says in Masechet Megillah 4a that the reading of the Megillah binds women as well, since they too were saved in that miracle. The Rambam (1:1) and the Shulchan Aruch (689:1) rule that everyone is obligated, men and women. The Shulchan Aruch adds (689:2) that some say women do not read for men.

הכל חייבין בזימון לאתויי מאי

The next Mishnah opens with "everyone": everyone is obligated in zimun, the invitation that (at least) three people who ate together say before Birkat HaMazon. Who does "everyone" include?

לאתויי נשים ועבדים דתניא נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן

It includes women and slaves. A baraita teaches that women make a zimun among themselves, and slaves make a zimun among themselves. Rashi explains that three women, or three slaves, may join for a zimun of their own, but two women or two slaves do not join with men to make up three. His reason is that the wording of Birkat HaMazon does not fit them equally: women do not say "Your covenant" (the brit milah), and slaves do not say "the land You gave our fathers as a heritage." Tosafot read this zimun as permission, not a duty. Their proof is Berachot 45b, where women make a zimun "if they wish," and they write that this is what our women rely on when they do not make a zimun. See the Rambam (Hilchot Berachot 5) and the Shulchan Aruch (Orach Chayim 199).

הכל מצטרפין לזימון לאתויי מאי

Everyone joins to make up the three for a zimun. Who does that come to include?

לאתויי קטן היודע למי מברכין דאמר רב נחמן יודע למי מברכין מזמנין עליו

A child who knows to Whom we bless, who understands that the berachah is said to Hashem. Rav Nachman says that such a child is counted for a zimun; he says it in Berachot 48a as well. Tosafot add that we do not rule this way. They bring the Yerushalmi, where Rabbi Yose ben Halafta says he ate with his father, Halafta, many times and was not counted for a zimun until he showed the signs of physical maturity.

הכל מטמאין בזיבה לאתויי מאי

Everyone becomes tamei through zivah. A zav is a man with a discharge (not seminal) that the Torah makes a source of tumah (impurity), in Parshat Metzora. Who does "everyone" come to include?

לאתויי תינוק בן יומו

A baby boy one day old. Even he can become a zav.

דתניא איש מה ת"ל (ויקרא טו, ב) איש איש לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה דברי רבי יהודה

A baraita gives the source. The pasuk opens with "ish ish," a man, a man. Why say "man" twice? To include a baby one day old, who also becomes tamei through zivah. These are the words of Rabbi Yehuda. Tosafot ask why the Gemara did not quote the Mishnah in Niddah 43b, which states this outright. They answer that the baraita also shows where it comes from.

רַשִׁ״י לאתויי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשרות לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתם מזמנות לעצמן שלש נשים וכן שלשה עבדים אבל אין שתי נשים או שני עבדים מצטרפין עם (שני) אנשים לפי שיש באנשים מה שאין בנשים ובעבדים שאין הנשים אומרות ברית ואין העבדים אומרים על נחלתנו איש איש כי יהיה זב מבשרו וגו' (ויקרא ט״ו: ב׳)

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (ויקרא טו, לג) והזב את זובו לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא זכר בין קטן בין גדול לנקבה כל שהיא נקבה בין קטנה בין גדולה אם כן מה תלמוד לומר איש איש דברה תורה כלשון בני אדם הכל מטמאין בטמא מת לאתויי מאי לאתויי קטן סלקא דעתך אמינא (במדבר יט, כ) איש אשר יטמא ולא יתחטא איש אין קטן לא קמ"ל (במדבר יט, יח) ועל הנפשות אשר היו שם

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר אינו צריך

Rabbi Yishmael, the son of Rabbi Yochanan ben Beroka, says the doubled word is not needed for the baby.

הרי הוא אומר (ויקרא טו, לג) והזב את זובו לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא זכר בין קטן בין גדול לנקבה כל שהיא נקבה בין קטנה בין גדולה

At the end of the same parsha the Torah says "the zav, for male and for female." Male means any male, young or old; female means any female, young or old. So the baby is already included.

אם כן מה תלמוד לומר איש איש דברה תורה כלשון בני אדם

Then why does the Torah say "ish ish"? The Torah used the ordinary speech of people. Saying a word twice is how people talk, and no law is learned from it.

הכל מטמאין בטמא מת לאתויי מאי

Everyone becomes tamei through tumat met, contact with a dead body. Who does that come to include?

לאתויי קטן סלקא דעתך אמינא (במדבר יט, כ) איש אשר יטמא ולא יתחטא איש אין קטן לא

It includes a child. We might have thought he is left out, since in Parshat Chukat the Torah speaks of "a man who becomes tamei and does not purify himself": a man, and not a child.

קמ"ל (במדבר יט, יח) ועל הנפשות אשר היו שם

So the Mishnah teaches that he is included. In the same parsha the mei chatat, the water mixed with the ashes of the parah adumah, is sprinkled "on the persons who were there," every person, a child as well.

אלא איש למעוטי מאי למעוטי קטן מכרת הכל מטמאין בנגעים לאתויי מאי לאתויי קטן סד"א (ויקרא יג, מד) איש צרוע כתיב איש אין קטן לא קמ"ל ואימא הכי נמי (ויקרא יג, ב) אדם כי יהיה בעור בשרו מכל מקום

אלא איש למעוטי מאי

Then what does the word "man" come to exclude?

למעוטי קטן מכרת

It leaves the child out of karet (Being “cut off” a biblical punishment administered directly by Heaven rather than by a human court). Rashi explains that this pasuk is about one who enters the Beit HaMikdash while tamei, who is punished with karet. A child is not punished, but he is tamei like an adult, and he makes food and drink tamei. Tosafot ask why a pasuk is needed, since a child is never punished. They answer that once the Torah included him in tumah, we might have thought he is included in karet as well.

הכל מטמאין בנגעים לאתויי מאי

Everyone becomes tamei through nega'im, the marks of tzaraat. Who does that include?

לאתויי קטן סד"א (ויקרא יג, מד) איש צרוע כתיב איש אין קטן לא קמ"ל

A child. We might have thought he is left out, since in Parshat Tazria the Torah says "he is a man with tzaraat": a man, and not a child. So the Mishnah teaches that he is included.

ואימא הכי נמי

The Gemara asks: why not say that a child really is left out?

(ויקרא יג, ב) אדם כי יהיה בעור בשרו מכל מקום

Because the Torah opens the laws of nega'im with "a person (adam), when a mark appears on his skin." Adam covers everyone, young or old (like Adam, the first human, it includes all “humans”).

רַשִׁ״י מכרת (דכרת) דהאי קרא בנכנס טמא למקדש כתיב ומחייב ליה כרת ולהכי כתיב איש למעוטי קטן דלאו בר עונשין הוא אבל טמא הוא לטמא אוכלין ומשקין כגדול

ואלא איש למה לי לכדתניא איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר (ויקרא יג, מה) והצרוע הרי כאן שנים א"כ מה ת"ל איש לענין של מטה איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת הכל רואין את הנגעים הכל כשרין לראות את הנגעים לאתויי מאי לאתויי שאינו בקי בהן ובשמותיהן והאמר מר אינו בקי בהן ובשמותיהן אינו רואה את הנגעים אמר רבינא לא קשיא הא דמסברי ליה וסבר הא דמסברי ליה ולא סבר:

ואלא איש למה לי

Then why does the Torah need the word "man"?

לכדתניא איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר (ויקרא יג, מה) והצרוע הרי כאן שנים

For what a baraita teaches. "Man" tells me only about a man; where do we learn a woman? When the next pasuk says "and the metzora," that is a second word, and it comes to include the woman.

א"כ מה ת"ל איש

If so, what does "man" come to teach?

לענין של מטה איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת

It belongs to the law right below it. A man with tzaraat lets his hair grow wild and tears his garments; a woman does not. Tosafot explain that for a woman this would be a disgrace.

הכל רואין את הנגעים הכל כשרין לראות את הנגעים לאתויי מאי

Everyone may look at nega'im; everyone is fit to look at nega'im. Rashi and Rabbeinu Gershom explain that these are one teaching, which was learned in two places in two forms. Who does it come to include?

לאתויי שאינו בקי בהן ובשמותיהן

It comes to include a Kohen who does not know the marks and their names well.

והאמר מר אינו בקי בהן ובשמותיהן אינו רואה את הנגעים

But a teaching in Shevuot 6a says that a Kohen who does not know them and their names may not look at nega'im!

אמר רבינא לא קשיא הא דמסברי ליה וסבר הא דמסברי ליה ולא סבר:

Ravina answers that there is no contradiction. Here, they explain the marks to him and he understands; there, they explain and he still does not understand. Rashi describes the practice that a talmid chacham who knows the laws goes with the Kohen and tells him "say tamei" or "say tahor," and the Kohen says it, because only the Kohen's word makes the person tamei or tahor.

רַשִׁ״י והצרוע משמע צרוע אחרינא לרבות את האשה א"כ למה נאמר איש לענין שלמטה דמשמע איש ולא אשה ולאו אטמא יטמאנו קאי דהתם אפי' אשה אלא אקרא דלמטה קאי דמשתעי בפריעה ופרימה הכל רואין והכל כשרים לראות חדא הוא ולא גבי הדדי תניא שאינו בקי והולך תלמיד חכם ישראל ורואה עמו ואומר לו אמור טמא והוא אומר טהור והוא אומר שהטומאה והטהרה תלויה במאמר הכהן והכי תניא בת"כ והאמר מר בפרק קמא דשבועות (דף ו.) דמסברי ליה וסבר הלכות נגעים

הכל כשרין לקדש לאתויי מאי לרבי יהודה לאתויי קטן ולרבנן לאתויי אשה דתנן הכל כשרין לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ובאנדרוגינוס:

הכל כשרין לקדש לאתויי מאי

Everyone is fit to mekadesh the parah adumah, mixing its ashes into the spring water. Who does that include?

לרבי יהודה לאתויי קטן ולרבנן לאתויי אשה

For Rabbi Yehuda it comes to include a child; for the Chachamim it includes a woman.

דתנן הכל כשרין לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ובאנדרוגינוס:

The source is the Mishnah in Parah 5. everyone is fit to do this except a cheresh, a shoteh and a katan. Rabbi Yehuda allows a child and disqualifies a woman and an androgynous. Rashi points to Yoma 43a, where the reason of each side is explained.

רַשִׁ״י לקדש לערב מים חיים באפר חטאת. טעמייהו דרבנן ורבי יהודה מפרש במס' יומא בפרק טרף בקלפי (יומא דף מג.)

הכל כשירין להזות לאתויי מאי לאתויי ערל וכדר"א דא"ר אלעזר ערל שהזה הזאתו כשרה:

הכל כשירין להזות לאתויי מאי

Everyone is fit to sprinkle the mei chatat on a person who is tamei. Who does that include?

לאתויי ערל וכדר"א דא"ר אלעזר ערל שהזה הזאתו כשרה:

It comes to include an arel, a man who is not circumcised. Rashi gives the following case, that his brothers died because of their milah, so as a precaution, he is not circumcised. As Rabbi Elazar says in Yevamot 72b, when an arel sprinkles (the ashes mixed with water), the sprinkling counts. The reason given there: he is like a tevul yom, who may not eat terumah but is fit for the work of the parah adumah.

רַשִׁ״י ערל שמתו אחיו מחמת מילה שהזה ממי חטאת על הטמא הזאתו כשרה טעמא מפרש ביבמות בפ' הערל (יבמות דף עב: ) מידי דהוה אטבול יום שפסול בתרומה וכשר בפרה תרי הכל שוחטין איכא בפרק קמא דחולין (דף ב. ודף טו: )

הכל שוחטין לאתויי מאי חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר הכל מעלין לא"י לאתויי מאי

הכל שוחטין לאתויי מאי

Everyone may slaughter. Who does that include?

חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר

Rashi notes that two Mishnayot open with "everyone slaughters," in Chullin 2a and Chullin 15b. One includes a Kuti, a Samaritan, and the other includes a Jew who is a mumar (a Jew who breaks a Torah law for his own appetite, not to defy the Torah). Rabbeinu Gershom explains that this means a mumar for one matter. The Gemara discusses both in Chullin 3a.

הכל מעלין לא"י לאתויי מאי

Everyone can make the household move up to Eretz Yisrael, as the Mishnah in Ketubot 110b teaches. Who does that include? The answer opens the next amud.

רַשִׁ״י הכל מעלין בפרק בתרא דכתובות (דף קי: )

Pshat Line by Line is for review purposes only. It explains the plain meaning of the Gemara. It is not a halachic source and is not to be used for a halachic ruling.

Pshat Line by Line © 2026 TorahSages · CC BY-NC-ND 4.0 · torahsages.com/library/talmud/arachin/3a · Copyright & Licensing

מְפָרְשִׁים Commentaries
תּוֹסָפוֹת Tosafot

א לאתויי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשרות לקרות ולהוציא זכרים ידי חובתן ל"ה. אבל בה"ג לא פסק הכי ומביאין ראיה מן התוספתא וזה לשונם הכל חייבין בקריאת מגלה כו' טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין הרבים ידי חובתן אנדרגינוס מוציא מינו ואינו מוציא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו ולא שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה עד כאן לשון התוספתא וההלכות גדולות הוסיפו אלא שחייבין בשמיעה לפי שהכל היו בספק להשמיד להרוג ולאבד: (פסק) ר' יהושע הוה מכנס כל אנשי ביתו וקורא לפניהם רבי יונה אבוה דרבי מנחם היה מתכוין לקרותה לפני נשים שבביתו שהכל היו בספק והכל חייבין בשמיעה עד כאן לשון הלכות גדולות לכך צריך לפרש בכאן דאין הנשים מוציאין אלא נשים אבל אנשים לא והכל חייבין במקרא מגילה כו' לאיתויי נשים [שמוציאין נשים אחרות] והוה מצי למימר לאיתויי קטן אליבא דרבי יהודה דמכשיר בקטן בפרק שני דמגילה (דף יט: )

ב מזמנות לעצמן שלש נשים וכן שלשה עבדים אבל שתי נשים אין מצטרפין (לשני) [עם] אנשים לפי שיש באנשים שאין בנשים ובעבדים שאין הנשים אומרות ברית ועבדים אין אומרים על ארץ שהנחלת לאבותינו וצ"ל דרשות הוא לנשים לזמן אבל חיובא ליכא ותדע מדקא מייתי מיניה סייעתא למ"ד בפ' שלשה שאכלו (ברכות מה: ) דנשים אם רצו לזמן מזמנין משום דמאה נשים כתרי גברי ואם היו חייבות א"כ קשיא ליה דהא רצו לזמן קאמר ועל זה סמכו נשים שלנו שאינן מזמנות

ג לאתויי קטן היודע למי מברכין וכדרב נחמן כו' ואמר נמי בברכות (דף מח.) ולית הלכתא ככל הני שמעתא אלא כדרב נחמן וכו' ואפילו הכי לא קי"ל כוותיה אלא כדאמר רבי יוסי בירושלמי כמה זימנין אכלית עם אבא חלפתא ועם חביבי ולא זמנין עלי עד שהבאתי ב' שערות

ד דתניא איש כי יהיה זב וגו' והא דלא מייתי מתניתין דיוצא דופן (נדה מג: ) דתנן תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה משום שהברייתא מפרש יותר

ה למעוטי קטן מכרת דהאי קרא בנכנס למקדש טמא כתיב ומחייב ליה כרת ולהכי כתיב איש למעוטי קטן דלאו בר עונשין הוא אבל טמא הוא לטמא אוכלים ומשקין כגדול ויש לתמוה למה לי קרא לפוטרו כיון דלא מצינו קטן נענש וכן קשה פרק ד' מיתות (סנהדרין נב: ) איש כי ינאף פרט לקטן ומיהו התם י"ל דמשום קלון האשה יתחייב דומיא דבהמה הנרבעת ושמא איצטריך דסד"א הואיל ונתרבה לטומאה יתחייב כרת קמ"ל דלא

ו והצרוע משמע צרוע אחרינא לרבות את האשה א"כ למה נאמר איש לענין שלמטה איש דמשמע ולא אשה לאו אטמא יטמאנו קאי דהתם אפילו אשה אלא אקרא דלתחת קאי דמשתעי בפריעה ופרימה ל"ה. ואע"ג דבנגעי ראש וזקן כתיב (ויקרא יג) אשה לא ילפינן מינה דהתם איצטריך דאע"ג שאין רגילות לצמח שיער בזקן האשה מטמאה ויש להקשות אמאי לא נפקא לן אשה מאדם דמשמע אשה במקום קטן דכתיב (במדבר ל״א: ל״ה) ונפש אדם וכיון דשקולים הן ויבאו שניהם וי"ל דסד"א מדאיצטריך קרא לרבויי אשה בנגעי (קטן) [זקן] מכלל דשאר נגעים ליכא לטמאות אשה אם לא מן הפסוק וקשה הוה ליה לרבויי אשה [מאדם] ואיש למעוטי קטן מפריעה ופרימה והצרוע לרבות קטן לטומאה וי"ל דמסתברא למעוטי פריעה ופרימה מאשה שגנאי הוא זה

ז הכל רואין הכל כשרין לראות חדא הוא ולאו גבי הדדי תניא

ח והאמר מר בפרק קמא דשבועות (דף ו.) דמסברי ליה וסבר הלכות נגעים. שאינו בקי והולך ת"ח ורואה עמו הוא אומר טמא והוא אומר טמא שהטומאה והטהרה תלויה באמירת כהן והכי תניא ליה בת"כ ל"ה. והתם בת"כ איתרבו ישראל מדכתיב או אל אחד ומסקינן התם מאחר שסופו לרבות ישראל למאי הלכתא כתיב כהן שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן שאפי' כהן שוטה רואה נגעים אע"ג דמסברי ליה וסבר מקרי ליה כהן שוטה שאינו בקי בפני עצמו ועי"ל דמסברי ליה וסבר דהכא לאו אכהן קאי אלא אישראל חכם דקאי גביה מסברי ליה וסבר וא"ת פשיטא מה לי מלמדין מאתמול למלמדין אותו היום וי"ל דאע"ג שאינו בקי אלא באותו נגע כשר לראות

ט לקדש לערב מים חיים באפר חטאת טעמייהו דרבי יהודה ורבנן מפרש בפרק טרף בקלפי (יומא מג.)

י ערל שמתו אחיו מחמת מילה שהזה ממימי חטאת על הטמא הזאתו כשרה טעמא מפרש ביבמות פרק הערל (יבמות דף עב: ) מידי דהוה אטבול יום שפסול בתרומה וכשר בפרה ומצי לאיתויי ברייתא דתניא התם הכי בפירוש אלא דר' אלעזר שגורה בפי כל יותר

יא תרי הכל שוחטין בפ"ק דחולין (דף ב. ודף טו: )

יב הכל מעלין בכתובות פ' בתרא (דף קי: )

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top